פרץ נ' חב' לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ

פסק דין

הנתבעת נתנה לתובע, המחאה על סך 4,596 ₪, בגין עבודה אשר התובע טוען כי ביצע עבור הנתבעת, על פי הזמנת המנהל והבעלים של הנתבעת.

לטענת התובע, ההמחאה, אשר ניתנה ביום 31.1.2007, מעותדת לחודש אפריל 2007, אבדה.

יצויין כי בכתב התביעה נכתב כי ההמחאה היא על סך 4,560 ₪, אולם אין מחלוקת כי הסכום הוא כאמור לעיל.

הנתבעת אינה מכחישה כי נתנה לתובע המחאה כאמור, אולם לטענתה ההזמנה היתה מחברת דפוס הדקה ה – 90. לטענת הנתבעת, התובע הגיע בשעת לילה לביתו של מנהל הנתבעת באילת עם המוצרים שהוזמנו, הציג עצמו כעובד מטעם הספק, ולבקשת הספק בוצע תשלום לידי התובע בהמחאה כאמור, לאחר קיזוז בגין חלק מהמוצרים אשר לא סופקו.

לאחר שנמסר על אבדן השיק הודיעה הנתבעת על הסכמתה לשלוח לספק המחאה חדשה, אולם התובע עמד על כך שההמחאה תצא לפקודתו.

בדיון הסביר התובע כי הוא עבד עם דפוס הדקה ה – 90, ואישר כי אכן הנתבעת ביצעה את ההזמנה מדפוס הדקה ה – 90, אולם הוא זה אשר ביצע את העבודה, והתובע ודפוס הדקה ה – 90 עבדו יחד.

נציג הנתבעת הודיע בדיון כי אין מחלוקת על הסכום וכי הנתבעת מוכנה לשלם, אולם רוצה לדעת כי מדובר באדם הנכון. עוד הוסיף מנהל הנתבעת כי אין לו כל ערבות שאדם אחר יפרע את השיק שמסר בשלב כלשהו.

להשלמת התמונה יש לציין כי השיק נכתב לפקודת "מר", לבקשת התובע. לכשנשאל התובע מדוע כך נרשם, השיב כי זו חברה של אדם ממנו רכשו שלטים ונותרו חייבים לו. התובע ביקש להגיש, לאחר הדיון, מעין פרסום בו מצויין השם "מר". מסמך זה אינו מפיג את סימני השאלה העולים מאותו שם אשר הוא ביקש לרשום על ההמחאה, ומכל מקום החלטתי להלן אינה נסמכת על מסמך זה.

כמו כן, התובע הגיש מסמך אשר לטענתו חתום על ידי מר יוחאי עמר, בעלים משותף של דפוס הדקה ה – 90 (ת/2) בו הוא מתחייב שלא לתבוע את הנתבעת וידוע לו כי החשבונית לא תשולם עבור דפוס הדקה ה – 90.

לאחר ששמעתי את הצדדים באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה.

אין מחלוקת כי ההזמנה בוצעה מדפוס הדקה ה – 90 ולא מהתובע. אכן, עצם העובדה שהתובע עבד עם דפוס הדקה ה – 90 והוא אשר אף ביצע בפועל את העבודה, ומסרה לנתבעת, אינה מקנה לו יריבות ישירה מולה.

יחד עם זאת, הנתבעת מאשרת מפורשות בכתב ההגנה, כי לבקשת הספק (דהיינו דפוס הדקה ה – 90), היא שילמה את התשלום כמתואר לעיל לידי התובע.

משהסכים מנהל הנתבעת לשלם את התשלום לידי התובע, ואף לרשום את ההמחאה באופן אשר ביקש התובע, הרי שהסכמה זו בעינה עומדת, ונותרת רק השאלה העולה מאבדן השיק.

החשש אותו מעלה מנהל התובעת, על כי יוכל אדם לבוא ולפרוע את השיק, הינו חשש אשר קיים גם אם הוא יבצע כעת את התשלום לדפוס הדקה ה – 90, ולא לידי התובע.

השיק נמשך "למוטב בלבד" והתובע הודיע כי לא מסרו לאיש ולא חתם על גבו חתימת היסב, והתחייב כי ככל שימציאו יחזירו לנתבעת.

הוגש אישור בדבר הודעה למשטרה על אבידה (ת/1) המתייחס לשיק. מנהל הנתבעת טוען כי אין על ההודעה את מספר השיק, אולם יש לראות בהודעה כמתייחסת לשיק נשוא התביעה, בשים לב לכך שלא נאמר שהיו שיקים נוספים שניתנו על ידי הנתבעת כאמור, ובהודעה מצויינת הנתבעת.

משהסכימה הנתבעת לביצוע התשלום לידי התובע עצמו, ולגירסתה שלה אף הסכימה למשוך את השיק לפקודת מי אשר התובע קבע, וזאת על פי הוראה של הספק איתו התקשרה הנתבעת, הרי שאין היא רשאית לטעון כעת כי ההזמנה בוצעה על ידי גוף אחר.

אשר לחשש מכך שאחר יפדה את השיק, אכן אין מדובר בחשש בעלמא.

אני נותן אמון בעדות התובע, אשר נראה כי פעל בזמן אמת ופנה למשטרה.